נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים

תיק של נהיגה תחת השפעה נע לרוב בשני מסלולים במקביל. המסלול הראשון מתחיל עוד בזירה: קצין משטרה רשאי לפסול את הרישיון באופן מנהלי לתקופה קצרה, עוד לפני שהוגש כתב אישום. המסלול השני הוא ההליך הפלילי בבית המשפט לתעבורה, שבו העונש קבוע בחוק ועלול להיות כבד. כדי להבין את המצב צריך להפריד בין השניים, ולבדוק כל אחד מהם בנפרד.

מה החוק מגדיר כ״שיכור״

ההגדרה נמצאת בסעיף 64ב לפקודת התעבורה, והיא רחבה מהשימוש היומיומי במילה. לפי החוק, נחשב ״שיכור״ כל אחד מאלה:

• מי ששותה משקה משכר בזמן הנהיגה;
• מי שבגופו נמצא סם מסוכן או תוצרי חילוף החומרים של סם כזה;
• מי שריכוז האלכוהול בגופו עולה על הסף שנקבע;
• מי שנתון תחת השפעה של משקה משכר או של סם מסוכן, גם בלי קשר לספים.

הסף הכללי

240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או 50 מיליגרם ב־100 מיליליטר דם

סף מופחת

50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, או 10 מיליגרם ב־100 מיליליטר דם

על מי חל הסף המופחת

נהג חדש, נהג שטרם מלאו לו 24, נהג ברכב ציבורי, ונהג ברכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלם הכולל המותר מעל 3,500 ק״ג

שתי נקודות מפתיעות נהגים רבים. הראשונה: בסמים אין סף. די בכך שנמצא בגוף סם מסוכן או תוצרי חילוף החומרים שלו, ולא נדרש להוכיח שהנהג היה מושפע בפועל. השנייה: החוק מניח שריכוז האלכוהול שנמדד היה בגוף גם בשלוש השעות שלפני הבדיקה, אלא אם יוכח אחרת.

הבדיקות: מה שוטר רשאי לדרוש, ומתי

הסמכויות של השוטר שונות לפי סוג הבדיקה, וההבחנה הזו חשובה כשבוחנים אם הבדיקה נערכה כדין:

• בדיקת נשיפה אפשר לדרוש מכל נהג, גם בלי שיש חשד לעבירה. היא נערכת במכשיר שאושר לכך, ברכב, לידו או במקום אחר שהשוטר מורה עליו.
• בדיקת רוק לאיתור סמים אפשר לדרוש גם בלי חשד. תוצאה חיובית מקימה חשד שמאפשר לדרוש בדיקת שתן או דם, אבל החוק אוסר להרשיע על סמך בדיקת רוק בלבד.
• בדיקת דם או שתן אפשר לדרוש רק כשיש לשוטר חשד סביר לשכרות, או ממי שהיה מעורב בתאונת דרכים. דם נלקח בידי איש מקצוע רפואי מוסמך.

מי שאינו חשוד אפשר לעכב לצורך בדיקה עד חצי שעה. השוטר חייב להסביר את מטרת הבדיקה ואת המשמעות המשפטית של סירוב. אחרי הבדיקה נערך דוח שמפרט את הנסיבות, את התוצאות ואת זהות מי שערך אותה, והעתק ממנו צריך להימסר לנבדק מיד.

סירוב לבדיקה

החוק מחריג מקרה שבו לא נלקחה דגימת דם בגלל חשש לבריאות הנבדק. בתיק שבו נטען לסירוב, השאלות המרכזיות הן אם הדרישה הייתה חוקית, אם הוסברה משמעות הסירוב, ואם מה שקרה בפועל הוא אכן סירוב.

שני מסלולים: פסילה מנהלית והליך פלילי

הפסילה המנהלית

שוטר שסבור שנעברה עבירה של נהיגה בשכרות רשאי ליטול את הרישיון ולזמן את הנהג לקצין משטרה בתוך שלושה ימים. האישור שמקבל הנהג משמש כרישיון עד מועד הזימון. הקצין, בדרגת מפקח ומעלה, רשאי לפסול את הרישיון עד 30 יום, אם יש לו יסוד להניח שיוגש כתב אישום. בתאונה שבה נפגע אדם או נגרם נזק התקופה יכולה להיות ארוכה יותר.

1. הזימון לקציןהנהג מקבל אישור זמני והזמנה להופיע. מי שלא מופיע עלול להיפסל בהיעדרו, והחוק יראה בו כמי שיודע על הפסילה.
2. ההחלטההפסילה חלה מרגע ההחלטה, אבל הימים עד להפקדת הרישיון אינם נספרים.
3. בקשה לביטולאפשר לבקש מבית המשפט לתעבורה לבטל את הפסילה. בית המשפט רשאי גם להאריך אותה עד סוף ההליך.

הבקשה לביטול מוגשת לבית המשפט לתעבורה במחוז שבו נעברה העבירה, ללא אגרה. מצרפים אליה את הדוח ואת טופס המשטרה על השימוע וההחלטה.

ההליך בבית המשפט

אם מוגש כתב אישום, הדיון מתנהל בבית המשפט לתעבורה. החוק קובע לעבירה זו פסילת מינימום של שנתיים, ולמי שהורשע באותה עבירה בשנה שקדמה לה, ארבע שנים. בית המשפט רשאי לפסול לתקופה קצרה יותר רק בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין. לצד הפסילה אפשר להטיל עונשים נוספים, ובהם מאסר וקנס.

בנוסף, קצין משטרה רשאי לאסור את השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 יום, ובמקרים מסוימים 60 יום. בעל הרכב רשאי לבקש מבית המשפט לבטל את האיסור.

היכן נבחנות הראיות

ההגנה בתיק כזה נשענת בדרך כלל על בחינה מדוקדקת של הדרך שבה התקבלה הראיה, ולא רק של התוצאה. בין הנקודות שבודקים:

• מכשיר הנשיפה: התקנות קובעות בדיקת אוויר נקי לפני הבדיקה, בדיקה מול דוגמת כיול, ודגימה כפולה של הנבדק בטווח שונות מוגדר. חריגה מהדרישות האלה עשויה להשפיע על משקל התוצאה.
• בדיקת דם: גם לה נקבעו כללים, למשל חיטוי בחומר שאינו מכיל כוהל, מבחנה מתאימה וסימון הדגימה כמוצג.
• הדוח ומסירתו: האם נערך דוח מלא ואם נמסר לנבדק העתק.
• ההסבר על הסירוב: בתיקי סירוב, האם הנהג קיבל הסבר על משמעות הסירוב.
• מצב רפואי: מחלות או טיפולים מסוימים עשויים להשפיע על היכולת לבצע בדיקה, וזו שאלה שבודקים לגופו של מקרה.

אין בכך הבטחה לתוצאה. משקלה של כל טענה תלוי בנסיבות ובחומר הראיות של התיק.

מה כדאי להכין

• כל טופס שקיבלתם מהמשטרה: אישור נטילת הרישיון, הזימון לקצין, החלטת הפסילה ודוח הבדיקה;
• פירוט של מה ששתיתם או נטלתם ומתי, ושל מה שקרה בבדיקה עצמה;
• מסמכים רפואיים רלוונטיים ורשימת תרופות קבועות;
• מידע על הרישיון: ותק, סוג הרישיון והאם אתם נהגים חדשים;
• אם הרכב אינו שלכם, פרטי הבעלים ואם התקבלה הודעה על איסור שימוש.

שאלות נפוצות

מקורות

• פקודת התעבורה [נוסח חדש]: סעיפים 39א, 47, 57א עד 57ב, 62, 63, 64ב עד 64ד
• תקנות התעבורה, התשכ״א–1961: תקנות 169א, 169ז עד 169ט
• הרשות השופטת: בקשה לביטול פסילה מינהלית של רישיון נהיגה

על הנהיגה בתקופת פסילה והשלכותיה, ראו נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון. על חידוש הרישיון בסוף הפסילה, ראו הליכים מול משרד הרישוי.

המידע בעמוד זה כללי ונועד להסביר את ההליכים. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של הנסיבות הספציפיות שלכם.